התחלתי לכתוב בלוג כי הרגשתי שהעמדה שלי אינה מיוצגת בתקשורת שאני צורך, והתקשורת שאני צורך היא רבת-שקרים. עם פתיחת הבלוג, באופן טבעי התחלתי להתעניין בבלוגים של אחרים, ויותר ויותר גיליתי שאני בעצם לא לבד, אבל בהחלט במיעוט. מיעוט שמטבעו של מיעוט איננו מקבל ייצוג בתקשורת, למרות שהוא מאוד צודק. אבל זה לא מפתיע, כמובן, שכדי להמשיך מצב לא-צודק אסור להקשיב למי שצודק.
בכל מקרה, בזמן האחרון נכנסתי ללופ שבו אני בעצם כבר מכיר בזה שהבלוג שלי איננו בבחינת "דברים שאף-אחד לא אומר", אלא דברים שיש מספיק שאומרים אותם, חלקם טוב יותר ממני, חלקם שונה ממני, בלי שאלה של טוב יותר או פחות. וכך, תחושת השליחות, הנאיבית משהו, שהייתה בתחילת הכתיבה שלי, הוחלפה בתחושת תחרותיות: אני צריך להספיק להגיד משהו לפני שמישהו אומר לפניי. תחרותיות, במהותה, איננה דיאלוגית, וזה האיר לי עוד מימדים שבהם כשלתי, למשל שאינני חלק מדיאלוג כפי שחשבתי.
אני לא רוצה לכתוב כך, ואני לא אוהב לכתוב כך. בכלל, אני לא רוצה לחשוב כך. יש מספיק אנשים שאומרים דברים שראויים להישמע, מבלי שאני אחשוב שאני צריך להישמע לפניהם. במילים אחרות, אני מחליף את עצתו של רבי טרפון בעצתו של קהלת.
כתרגיל עצמי, אני גם מוריד את ארכיון הבלוג. אני מניח שבאופן זמני בלבד. את הארכיון של ראשית הבלוג בקפה דה-מרקר, אין לי כוח להוריד, ויש שם לא מעט. חשוב לי להדגיש: זו איננה עמדה עקרונית ("אם יש טובים ממני, אז אסור לי להישמע"), וזו איננה עמדה ילדותית ("אני לא יכול לסבול שיש טובים ממני, אז אני מחרים את האינטרנט"). זהו נסיון לחנך את עצמי, בתהליך שיימשך כל חיי, שהעולם יכול לחיות גם בלי מה שיש לי להגיד. מתישהו הארכיון יחזור, כפי שמתישהו גם הבלוג הפעיל יחזור, עם קצת פחות חשיבות עצמית.
בלוגים שאני ממליץ עליהם לביקורת פוליטית וחברתית בישראל:
אוטופיה (ליאן רם)
א"י חנוכה (שאול חנוכה)
אמת מארץ ישראל (אייל ניב)
ביום בהיר אתה לא רואה כלום (ערן רוזמן)
ביקורת – ולא בהכרח בונה (הני זובידה)
בלוג (אלון חילו)
בלוגיקה (נמרוד אבישר)
האדם הסביר (נמרוד ברנע)
הבלוג של צידקי (ערן צדקיהו)
החברים של ג'ורג' (יוסי גורביץ)
המשתה (אייל גרוס)
הפרוקטולוגים של זקני ציון (יוספוס ה-11)
הרהורים של אבא (נדב פרץ)
חיוך רציני (יואב)
חצר אחורית (יערת הדבש)
יכול להיות שזה נגמר (יאיר poes)
ישראל חילונית (יאיר רזק)
לא למות טיפש (עידן לנדו)
לא שומעים! (דובי קננגיסר)
להפריך את השממה (איתמר)
לסה פסה (עודד פלר ויונתן ברמן)
משגיח כשרות (שחר אילן)
עורך משנה (צביקה גוטליב)
פוליטיקה זעירה (מולי בנטמן)
קרוא וכתוב (נעמה כרמי)
באנגלית:
Bernard Avishai Dot Com (ברנרד אבישי)
False Dichotomies (אלכס שטיין)
The Magnes Zionist (ג'רי הבר)
Realistic Dove (דן פלשלר)
Rosner's Domain (שמואל רוזנר)
מובן שהמלצה לקריאה, היא בראש ובראשונה המלצה לקריאה ביקורתית, לא הכשר או "כתב הסכמה".
Fondly I ponder You all:
without You I couldn't have managed
even my weakest of lines.
– W. H. Auden
