על השערורייה האחרונה בחקר קומראן

                      

התפלאתי שלא מצאתי היום ב"הארץ"* ידיעה אודות הפרשייה האחרונה שמסעירה את עולם המחקר של מגילות קומראן. לרוב, "הארץ" מתייחס לידיעות הללו, ובאמצע שנות התשעים אף עמד במוקד אחת הסערות הללו, כשראיון עם פרופ' ג'ון סטראגנל שהתפרסם ב"הארץ", הוביל להדחתו מראש הצוות שעמל על פרסום המגילות.

 

מאז פורסמו כל המגילות, והייתה דמוקרטיזציה של המחקר. הגבלות הגישה והסודיות שאפפה את המגילות בדורות המחקר הראשונים (שנבעו מקינאת סופרים ותחרות אקדמית) חלפו זה מכבר. השמועות שסודיות זו יצרה לא חלפה, ועדיין נמצאים רבים שחושבים שהוותיקן מסתיר מגילות, או שבמגילות יש דברים שעשויים לערער את יסודות הנצרות או היהדות.

 

כנראה שלעולם לא אפסיק להשתאות נוכח הציפייה / חרדה האנושית הזו שישנו איזשהו ממצא שעשוי לערער על הדת באופן שאינו משתמע לשני פנים. הן מצד מאמינים והן מצד כופרים הציפייה הזו מתמיהה. בשיח הפופולרי על המגילות אני כמעט שומע זיק של תקווה, מצד חצי-המאמינים: "אם רק מישהו היה מוכיח לנו שכל זה שטויות, כדי שנוכל להפסיק…" אבל האמת היא שהכל נאמר כבר מזמן, ושהדת עומדת בעינה, מבלי קשר למחקר. איזה דבר אנשים חושבים שיכול היה להיכתב במגילות שהיה מערער על יסודות הנצרות? שישו היה יהודי? שהרעיונות של הנוצרים המוקדמים היו קיימים גם ביהדות? הרי זה מובן גם ללא שום מגילה. אולי מצפים לאוטוגרף "האמת שהכל היה בצחוק, ואינני בן האלהים. אוהב, ישוע"? והרי גם אם היה מתגלה משהו כזה, מאמינים היו טוענים שהוא מזוייף או שישוע אחר כתב אותו.

 

כל הסתירות שקיימות בתנ"ך ובברית החדשה נדונו במחקר, וההסברים האנושיים לטעויות ולסתירות ולעריכות ניתנו זה מכבר. והדת עומדת על תילה, וכנראה שתמשיך לעמוד עוד זמן רב. אין שום ממצא אפשרי שישנה עובדה זו, ואין לצפות לאחרת. בכלל, האמונה היא נקודת המוצא ביחס של כל אדם למחקר. ומי שחושב שהכתובים נכתבו בידי אל, יתעלם גם מההצהרות המפורשות של הכתובים עצמם שלא היא. ומי שנכון להאמין בקיומו של אלהים ובה בעת לחקור את המקרא באופן ביקורתי, ימצא את הפתרונות האמוניים הדרושים לו לשם כך. אין שום סיבה לחשוב שחקר מדעי יכול להוכיח או להפריך עניינים שבאמונה.

 

———–

 

ראשיתה של הסערה האחרונה לפני קצת יותר משנתיים, אך היא הגיעה לשיאה בסוף השבוע שעבר, עם מעצרו של רפאל חיים גולב, בנו של פרופ' נורמן גולב מאוניברסיטת שיקגו.

 

פרופ' גולב מקדם מזה שנים השערה הגורסת שהמגילות שנמצאו בקומראן אינן קשורות לאתר ושהן הוחבאו שם על-ידי אנשים שברחו מירושלים בזמן המרד הגדול. זוהי דעת מיעוט שרוב החוקרים דוחים. רוב החוקרים מקבלים את הקישור בין המגילות לאתר שבו נמצאו, וכן קושרים בין האיסיים המתוארים אצל יוסף בן-מתתיהו לבין הכת המתוארת במגילות. מעניין שאפילו חוקרים שאינם מקבלים את הקישור בין האיסיים לכת קומראן (דוגמת פרופ' אלברט באומגרטן מאונ' בר-אילן) נוטים לקשור בין האתר לבין המגילות.

 

בשנים האחרונות נודדת בארצות-הברית תערוכה מרשימה על המגילות, ומטבע הדברים התערוכה מציגה את הדיעות הקונוונציונאליות של המחקר. מושגים כמו "איסיים" או "יוספוס" בעצמם עשויים להיות זרים לציבור הרחב, ויהיה קשה עד בלתי-אפשרי ליצור תערוכה שתהיה נגישה במידע שהיא מספקת עם הוויכוחים שנמצאים בשולי המחקר, על זיהוי האתר, האיסיים, והטענות בעד ונגד כל עמדה.

 

בהקשר זה נערך קמפיין שלם, שכלל אי-מיילים לאוצרים של תערוכות כנגד ייצוג עמדה אחת, והבלעת עמדתו של פרופ' גולב. הקמפיין השתמש בזהויות רבות ושמות שונים, שהתובע המחוזי של ניו יורק כעת טוען שמקור כולן בידי אדם אחד, שהוא במקרה גם בנו של פרופ' גולב.

 

משרד התובע החל בחקירתו לא בגלל ריבוי מכתבי התלונות לאוצרים, אלא בשל צעד מרחיק לכת שביצע לכאורה רפאל חיים גולב: הוא פתח כתובת ג'י-מייל בשמו של פרופ' יהודה שיפמן מאוניברסיטת ניו יורק, מחשובי החוקרים של מגילות קומראן, ושלח בשמו של  שיפמן אי-מיילים שבו הוא מודה כביכול בעבירות פלגיאט שעשו שימוש בכתביו של פרופ' גולב. באימייל אחר שנשלח בשמו של שיפמן, הכותב הפנה לאתר שבו הועלו טענות כנגד  שיפמן על פלגיאט, ו"שיפמן" ביקש מעמיתיו לדאוג שתלמידיהם לא יראו את האתר. האי-מייל הזה, שנוסחו הגיע אליי, היה מוזר ומביך בניסוחו, אך אינני רוצה לחשוב על הנזק שהיה נגרם לשיפמן, לו מישהו היה חושב שזה אכן ניסוח שלו. ככל הנראה, האתר שאליו הפנה אותו אי-מייל נפתח על-ידי אותו אדם שהתחזה לשיפמן ושלח את ההפניות אליו.

 

מיותר לציין עד כמה ההתנהגות הזו חורגת מהנורמה האקדמית. בתגובות הראשוניות של פרופ' גולב לתקשורת על מעצר בנו, הוא ציין שהוא רואה בזה המשך הרדיפה שלו בשל דיעותיו. יש לקוות שהוא עצמו לא היה מעורב בעניין, ושהוא יתנער ממעשיו של בנו, עם כל הקושי הרגשי שבדבר.

 

תיעוד של הקמפיין שנערך תחת ריבוי זהויות בדויות נעשה בצורה מדוקדקת על-ידי ד"ר רוברט קרגיל מאוניברסיטת קליפורינה בלוס אנג'לס (UCLA):

 http://www.who-is-charles-gadda.com

 

פרטים נוספים על הפרשה אפשר לקרוא בבלוג של פרופ' ג'ים דאווילה, ובניו יורק טיימס.

 

* קצת סבלנות, זה הכל.

 

 

5 מחשבות על “על השערורייה האחרונה בחקר קומראן

  1. לפעמים אני לא מבין למה עושים סדרות טלויזיה על תחנות משטרה, בתי משפט ובתי חולים, אבל אף אחד לא חשב להסריט את התככים באוניברסיטה. כל השוטרים והרופאים והשופטים ביחד לא יכולים לספק את כמות האגו והאמביציה והתחרות שזורמת במסדרונות האקדמיה. עכשיו גם יש בילוש והונאה ומעצרים! איזה יופי.

  2. אני מתפךא עליך שאתה מתפלא שדברים כאלה נעשים בתוך האקדמיה….

    אבל מה שעוד יותר מעניין זה התמיהה שלך לגבי החרדה מהכתוב במגילות. לי יש איזה שהיא מיני תאוריה בעניין ואתה הבן אדם לענות לי על זה.
    אני במשך חיי בארה"ב גילתי לתדהמתי שלדעתי האמונה הדתית הנוצרית האמריקאית היא הרבה פחות מופשטת מהאמונה היהודית. כלומר הם ממש מאמינים בפרטי הפרטים שלה התרחשות המתוארת בספרי הקודש ועל כן כל התיחסות להן כאילו מדוב רבמטאפורה הינה חורבן אמוני להם. אני נדהמתי למשל לגלות שהם מאמינים בגינהום וגן עדן בצורה הכי לא מאטפורית אלא ממש רואים בשדימיונים סירים רוחשי זפת ען שדונים קטנים שמתרוצצים עם קלשונות ועל כן אם מישהו יבוא עם הוכחה כתביה משנת 0 לספירה שישו היה סוחר סוסים קל דעת ובכלל מי שלצבו אותוז ה לא ישו אלא איזה משיהו אחרי נגיד שלמה זה יעשה להם משבר נוראי ועל כן גם החרדה הנוראית מהמגילות הללו…

  3. אבנר – היתה פעם, "המירוץ אחר הגלימה", אך זו התמקדה בחיי הסטודנטים ולא במסדרונות הסגל. שני בוגרי פרינסטון חיברו ספר מתח ששם את האינטריגות באקדמיה במרכזו – The Rule of Four, ואני מניח שהוא איננו היחיד.

    עדי – יש, כמובן, יותר מסוג אחד של נצרות אמריקאית, כשם שיש יותר מסוג אחד של יהדות. אני חושב שגם בקרב יהודים אתה תמצא אנשים שמאמינים בתיאורים הגראפיים של העולם הבא שתיארת, ושלא מדמיינים את האלהים בצורה מופשטת. אחת הבעיות שיש לישראלי בחו"ל היא פענוח הקודים התרבותיים ביחס לדתיות של הדובר מולך. אנחנו רגילים שלרמת הדתיות של האדם יש ביטוי חיצוני, שמאפשר לנו לתייג אותו ואז או להימנע מדיאלוג איתו בנושאים שכאלה, או להניח מראש שאנו יודעים כיצד הוא חושב. במעבר לחו"ל הדברים נעשים מורכבים יותר, ואתה (אני) נחשף לניואנסים שפועלים בצורה שונה מהניואנסים של הזרמים ביהדות (בוודאי שבביטוי הישראלי שלהם).

    לגבי מוחשי או לא – לפני כשנה הייתי מתרגל של קורס על הנצרות הקדומה, ובשיעורים הראשונים קראנו את ספרי הבשורה. היו לי כמה תלמידים דתיים, שאמנם לא היו מוכנים לשמוע על שום פירוש או ערעור למסורת לידתו של ישו. כשהגענו לאמירות של ישו שאינן תואמות את דמותו (כועס, קצר-סבלנות, לוחמני), או לכתובים המכחישים זה את זה, אותם תלמידים הציעו שאולי יש להבין את הדברים בצורה אלגורית, ולא כפשוטם.
    מה שאני מנסה לומר הוא שלעולם לא תמצא מישהו שמאמין רק בפרטי פרטים, בצורה "קראית" לטקסט. הבחירה מתי להאמין לטקסט, ומתי לבכר קריאה שלא כפשוטה היא בחירה שנובעת לרוב מעמדה אמונית, וזה נכון גם לגבי הקוראים הדתיים של כתבי הקודש, וגם לגבי הקוראים החילונים, או החוקרים "האובייקטיביים".

  4. תיראה אני מצאתי שכממה שאתה מדרים ככה הם יותר מאמינים.

    אבל תודה שבהחלט לא תמצא הרבה יהודים בכל דרגות האמונה שיש, שחוששים שאיזה שוהא פסוק באחת המגילות יבטל את עיקרי האמונה. בעוד שחשש כזה בהקשר הנוצרי כפי הנראה הינו קים. והדוגמא שהבאת היא של מישהו שהגיע להיות סטודנט בפרינסטון, זה בהחלט לא אדם סטנדארטי. אני מדבר על כל האנשים. על האלה ממשפט הקופים.

    היתה לי פעם מזכירה בשרלוט צפון קרלוינה שביחד עם הפסטור שלה (שהיה מתכנת אצלי) גילו אצלי באוטו CD של נט קינג קול של קארולים של כריסטמאס. והיו בטוחים שכל מה שנדרש בכדי שאני אסיים את המרת הדת שלי הוא קצת שיכנוע מצדם. חיי הפכו לסיוט, כל הנימוקים שלהם דנו בקיום של ישו ובניסים ובלחם ודגים. היא והוא היו מאמינים פנאטים אבל לתדההתי גיליתי שגם האנשים הרגילים אצלנו במשרד שם אמינו אותו דבר.

    ליובביץ היה ומר כי קיימת א-סימטריה מובהקת בין היהדות לבין הנצרות: הנצרות זקוקה ליהדות כדי להוכיח את טיעוניה התאולוגיים, בעוד שהיהדות אינה זקוקה לנצרות כלל וכללר זה היה גאג קבוע בינו ובין מרסל דיבוא. אבל בהחלט כפי הנראה יש בזה משהו. (יהההה הקבוצה שלנו מנצחת…)

  5. "כנראה שלעולם לא אפסיק להשתאות נוכח הציפייה / חרדה האנושית הזו שישנו איזשהו ממצא שעשוי לערער על הדת באופן שאינו משתמע לשני פנים."

    לא זאת הסכנה. לא "ממצא שעשוי לערער על הדת באופן שאינו משתמע לשני פנים" אלא ממצא שיערער את האמונה – לא זאת של הקנאים אלא אלה שמתלבטים. למשל, אחד הדברים הכי משמעותיים, אולי אפילו הכי משמעותי, שגרם נזק לדתיות בעולם היא תורת האבולוציה. נכון שאנשים דתיים ימצאו דרך לשלב אמונה ומדע , אך באופן כללי יש כיום פחות אנשים דתיים מלכתחילה בגלל עצם קיומה של תורת האבולוציה.
    כך גם לגבי כל מיני ממצאים, כמו הסיפור של הבשורה מאת יהודה של לפני שנתיים-שלוש שהסתבר, להבנתי, שהיה מנופח.

    http://en.wikipedia.org/wiki/Gospel_of_Judas

סגור לתגובות.