החופש הגדול וציונים

מגזין "טיים" הקדיש בתחילת החודש את כתבת השער שלו לדיון באורכה, נחיצותה, יעילותה ונזקה של חופשת הקיץ לתלמידי בית-ספר (גירסה מקוונת כאן). הסוגייה היא מרתקת, ואני מודה שהיא מעלה שאלה שלא חשבתי עליה קודם לכן. עם זאת, אחת הדאגות שלי ממשיכה להיות ההתייחסות למערכת החינוך כאל מכשירה לשוק העבודה (הזכרתי זאת בהקשר אחר כאן). אם בכלל ראוי לקבוע תפקיד מוגדר למערכת החינוך לא נראה לי שזהו התפקיד הנכון. מערכת החינוך יכולה לספק כלים לחיים בוגרים, והכנה לשוק העבודה היא אחד הכלים, אך לא היחיד. בהגדרה סיסמתית ניתן לומר שמערכת החינוך צריכה להצמיח אזרחים טובים ולא אזרחים מועילים. לא חייבת להיות סתירה בין השניים, אך הסדר ביניהם צריך להיות ברור.

הטענה הראשית הייתה שבמהלך חופשת הקיץ ילדים שוכחים את שלמדו ונוצר פיגור שדורש תיקון בתחילת השנה החדשה. הנקודות החשובות שעלו הן הפער הקיים בין הבניית החופשה בשכבות מבוססות לשכבות חלשות. בעוד שאצל הראשונים החופשה היא תקופה נוספת ואמצעי נוסף להעשרה ופיתוח כישורים נוספים, בשכבות החלשות הקיץ מתאפיין בישיבה מנוונת מול מסכי הטלוויזיה והמחשב. חשוב לזכור, כמובן, שהפער הזה קיים לא רק בזמן החופשה, אלא גם בסוגי בית-הספר, בפעילויות העשרה המתקיימות בתוך בית-הספר ומחוצה לו, ועדיין, יש השפעה לחופשה בהקשר הזה. תובנה זו שירטטה גם בעייתיות נוספת והיא השינויים שעברו על חופשת הקיץ עם השינויים של החברה האמריקאית: בהיותה מסתגרת יותר וחוששת יותר, פעילויות הפנאי עברו מן החצר השכונתית או הרחוב הפרברי אל בין כתלי הבית. גם כאן ניכר שחופשת הקיץ היא תסמין בלבד לבעיות חברתיות עמוקות יותר, אך אם לא צופים להן שינוי, הרי שיש הצדקה לחשוב על שינוי קונסטרוקציות חברתיות שאינן תואמות את ההתנהלות החברתית.

אחד מן הנתונים המעניינים שהובאו בכתבה היה טבלה שהשוותה תוצאות של מבחן מתמטיקה לבני 15 לעומת מספר ימי הלימוד בשנה (לא הצלחתי למצוא את הטבלה בגירסה המקוונת. אם מישהו מוצא אותה, אני אשמח להוסיף קישור). בראש הטבלה ניצבת דרום קוריאה עם מספר ימי הלימוד הגבוה ביותר (204), וממוצע הציונים הגבוה ביותר (547). ארה"ב נמצאת במקום העשירי עם 180 ימי לימוד וממוצע ציונים של 474. אך עיון מעמיק יותר בטבלה מספר סיפור אחר, שאיננו קשור לאורך חופשת הקיץ בלבד: ארבעת המקומות הבאים אחרי דרום קוריאה כולם שווים בימי הלימוד שלהם (200), וציוניהם 523, 513, 406 ו-370. במילים אחרות, לפחות שתיים מהמדינות שמספר ימי הלימוד שלהן קרוב מאוד למקום הראשון, נופלות בציוניהן מארה"ב, אף שיש לה עשרים ימי-לימוד פחות. בנוסף למספר ימי הלימוד, הטבלה מספקת נתונים גם לגבי סך שעות ההוראה בשנה. בנתון זה ארה"ב מובילה עם 1080 שעות, לעומת 545 שעות בלבד בדרום קוריאה. במלים אחרות, אין התאמה בין מספר שעות ההוראה לציונים. ייתכן שהסיבה לכך נעוצה באחת הבעיות הנוספות העולות מן הטבלה והיא מספר שעות הלימוד הגבוה בארצות-הברית ביחס לימי הלימוד. זו דוגמה נוספת להתמקדות בכמות במקום איכות, שפעם אחר פעם מייצרת בסופו של דבר כשלון של איכות וכמות גם יחד. דווקא לאור טבלה זו, מצער שאחד הקולות העולים בכתבה מציעים "עוד מאותו דבר": עוד שעות, עוד עבודה, עוד מאמץ, במקום מחשבה על שינוי השיטה.

אך למרות הבעייתיות בגישה הכמותית, יש עדיין מקום לחשוב מחדש על חופשת הקיץ כפי שעולה מהכתבה. לא למען התוצאות במבחן המתמטיקה, כאמור, אלא בשל השיקולים החשובים האחרים שעלו בכתבה. בראש ובראשונה, יש מקום לשקול כיצד אנחנו מַבנים את הזמן שלנו כחברה, ומהו המסר שאנו משדרים לעצמנו, לילדים, ביצירת קטגוריות של חובה, כיף, חשוב. האם יש דרך לשבור את הקטגוריות האלו, או לפחות לטשטש את הגבולות ביניהן, כך שההבדלים ביניהן לא יהיו כל-כך חדים. כמובן שאחד השיקולים המרכזיים בחופשת הקיץ ותזמונה הוא מזג-האוויר, והשפעת החום על יכולת הריכוז והלמידה. אבל במקום צמצומה בלבד אפשר לחשוב באופן יצירתי על תוכנית מודולרית שלא תתאם תפיסה אחידה וסטריאוטיפית של בית-ספר ולימודים המנוגדים דיכוטומית לחופש ומשחקים. שינוי גישה כזה יוכל לספק מענה חדשני לא רק לבעיות שעלו מתוך הכתבה לחופשת הקיץ, אלא גם לבעייה המשתמעת שעלתה מהטבלה, שמצביעה על הצורך ברענון שיטות ההוראה בארצות-הברית ובחינה של צמצום שעות ההוראה.

סרגל ראשי: אודות | מקרי | משנתי | קשר | תגובות | תגיות | תולדות | תפוצה

4 מחשבות על “החופש הגדול וציונים

  1. יוסי: LOL

    אריה: נתון חשוב נוסף, במיוחד בהקשר הישראלי, הוא היחס בין אורך החופשה של הילדים לאורך החופשה של ההורים. אם לילדים יש חודשיים חופשה, שמתוכם חודש הוא עם ההורים (ואקאנס-סטייל), זה נראה אחרת לגמרי מאשר ילדים שזרוקים בבית ולא יודעים מה לעשות עם עצמם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s