I Just Lost My Train of Thought

בדיוק לפני שנה כתבתי רשימה רגשנית על בחירתו של אובמה, ויום השנה לרצח רבין. הערב מגיעים לתיבה שלי דיווחים על הדמוקרטים הניגפים בבחירות האזוריות השונות. בינתיים בוירג'יניה ובניו ג'רזי, ועוד קדנציה לראש העיר בלומברג. אולי זה סימן שמאוכזבים ממנו.

אמש שימשתי מגיב להרצאה על המושג משיחיות ביהדות הקדומה, ופתחתי בהערה על התאריך: השני בנובמבר, הצהרת בלפור, שנדמָה לכורש מודרני, ולכן גם למשיח. בפעם היחידה שהמילה "משיח" מופיעה בספר ישעיה, היא נאמרת על כורש. וזה מעלה מחשבה שדמות המשיח הנוצרית כל-כך ששבה וחוזרת בישעיה (בשניהם), לא בכדי לא נקראה משיח.

קשה לי להעריך את התפקוד שלי בהרצאות, בפאנלים ובדיונים אקדמיים. ניסיתי להיות כן ונינוח, אבל בתחילת דבריי, היד שלי רעדה. אני נרתע מטיפולוגיות, וקשה לי לדעת אם זה קשור לאופי שלי באופן אישי, לסגנון אקדמאי שונה בישראל ובארה"ב, ואולי אפילו להבדל בין האופן שיהודים חושבים על הדת שלהם לאופן שבו נוצרים עושים זאת. בסופו של דבר, אין לי דרך לדעת אם אנשים חשבו שאמרתי דברים מרשימים, חדשים, מעניינים, או נדושים, חסרי-השראה, כפרניים.

א-פרופו הפוסט שפרסמתי שנה שעברה: מישהו פנה אליי אתמול (בסמינר על המשיחיות, לא חשוב מי), וכשהציגו אותי בפניו, הוא מיד אמר: "כן, אני זוכר. כיף חאלכּ?" אני לא יודע אם הוא חשב שאני ערבי, או שהוא ניסה להפגין את ידיעותיו והתבלבל בין עברית לערבית.

אח"כ במהדורת "היום בחדשות" (3 בנובמבר) צחי הנגבי אמר לעמיר בר-שלום משהו מזלזל על המצרים. אני לא זוכר בדיוק מה הייתה הנקודה שלו, אבל הדרך שבה הוא הפגין את הזלזול זה שהוא אמר "לא למצרִים, לא לארמנים, ולא לאוזבקיסטנים". אז יש לי חדשות לצחי הנגבי. הוא בוודאי לא יודע את זה ממקום מושבו בוועדת החוץ והבטחון בירושלים, אבל פה בניו-ג'רזי, שבדיוק בחרה במושל רפובליקאי חדש, אוזבקיסטן זה מצחיק בערך כמו להגיד ישראל. הם לא ממש יודעים את ההבדל.

כנראה שאבלות ורגשנות נפגשים בנקודה של פיזור מחשבות וזרם אסוציאציות שאני לא מצליח להפסיק כי הדבר הבא שבא לי לראש זה שבשיר של דני רובס על ג'ון לנון והרכבות הוא מדבר על הסרט התיעודי Imagine, ומתאר איך סינתיה סיפרה שהיא לא הצליחה לעלות על רכבת להודו. זו טעות שגם אני טעיתי בהבנת הסיפור של סינתיה שנים רבות, ואולי בכלל באשמת רובס עצמו. בכל מקרה, מתישהו הבנתי שזה לא הגיוני שהביטלס עלו על רכבת להודו מלונדון. הרכבת הייתה לבנגור, שלאוזניים מסויימות עשויה להישמע יעד בהודו, ואולי אפילו יש בנגור בהודו, מה אני יודע. אבל הפגישה הראשונה של הביטלס עם המהרישי הייתה בבנגור שבויילס, ואליה באמת אפשר להגיע מלונדון ברכבת. אם לא נוסעים בשעות השיא כרטיס לכיוון אחד יעלה 73 ליש"ט, ובשעות שיא 118 ליש"ט. יש רכבת הבוקר שיוצאת ב- 9:10 ומגיעה ב-12:16. להרפתקנים בלבד.

4 מחשבות על “I Just Lost My Train of Thought

  1. וואו.
    אני הגעתי כי חיפשתי מידע על הרכבת מלונדון לבנגור!
    אני מתכנן עכשיו נסיעה מורכבת בכמה מדינות, וכשהגעתי לבלוג שלך לא באמת הבנתי איך זה קשור עד שהגעתי לסוף.
    נהנתי מאוד מהקריאה, ותודה על הלינק 🙂

  2. אם אתה מתכוון לסוף הפיסקה השנייה ("לא בכדי לא נקראה משיח"), הכוונה היא שהמילה משיח לא מוזכרת בתיאור דמות המבשר / הגואל בישעיה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s