נתקלתי בציטוט

"הבעייה הרצינית יותר היא, שהמילה מהווה סמן לשותפות זיכרון בין גברים בלבד, עובדה מביכה למדי למי שמבקש להיחשב כ"מתקדם" (מלה שלהם, לא שלי) בימינו אלה. האחים בויארין מנסים להתמודד עם בעיה זו בעזרת הטענה, כי ברית המילה אמנם מסמנת באופן מוחשי את השותפות בין גברים, אך, הם מוסיפים בסוגריים, בהשלכה (!) גם הנשים היהודיות נעשות באמצעותה שותפות בקהילת הזיכרון. בהמשך המשפט, עדיין בסוגריים, מבקשים המחברים להדגיש, כי אין בכוונתם לסגור את הדלת בפני האפשרות של ביקורת פנימית על האופי המפלה של השותפות בקהילת הזיכרון שמכוננת ברית המילה עבור גברים ועבור נשים."

[אחרי המילה נשים מופיעה הערת שוליים וזו לשונה: "במקור האנגלי… אין כל התייחסות לנשים בנקודה זו. באופן כללי, האחים בויארין מתעלמים לאורך כל המאמר ממעמדן הבעייתי של הנשים ביהדות. כך, למשל, המשפחה זוכה אצלם להערכה בלתי מסויגת, ללא כל התייחסות לביקורות הפמיניסטיות הרבות על מוסד זה…."]

– יואב פלד. "גלות דה-לוקס: על הרהביליטציה של הגלות אצל בויארין ורז-קרקוצקין". תיאוריה וביקורת 5 (1994): 135.

האם יכול להיות שזו הסיבה להערה התמוהה של בויארין (לפחות בהקשרה, אך גם בניסוחה) בספרו על פאולוס לפיה אין להבין את דבריו כ"אישור לא-ביקורתי של כל היבטי חברת נטורי קרתא, בייחוד נהגי המגדר שלהם"? אם כן, הרי שלא מצאתי התייחסות לפלד אצל בויארין. מצד שני, הבחנתו היפה של פלד להבדל בין הגירסה המקורית באנגלית לגירסה המתורגמת, מעידה שכבר בהכנת הפרסום לתיאוריה וביקורת בויארין כבר מודע (ואולי מגיב) לבעייתיות הנעוצה בהתלהבות שלו לחבור אידיאולוגית (ודוק: אידיאולוגית, ולא פוליטית) לנטורי קרתא.

סרגל ראשי: אודות | מקרי | משנתי | תגובות | תגיות | תולדות | תפוצה

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s