ספר זול, ספר יקר, ספר אלקטרוני

ג'יימס ספינטי הוא איש שיווק ומכירות של הוצאת אייזנבראונס שכותב בלוג מוצלח ביותר. זהו בלוג שקידום המכירות איננו נעדר ממנו, אך עם זאת מצליח לשמור על שאר-רוח בצד הביזנס (נטייה שאיננה נדירה בקרב מוכרי ספרים). אני מתאר לעצמי שלא רבים מן הקוראים שמעו על אייזנבראונס, שמתמחה בספרים על המקרא והמזרח הקדום (אם כי בזה אני כנראה מניח/מקווה שרוב קוראיי אינם קולגות). על כל פנים, זו הוצאה שתרמה תרומה נכבדת למחקר האקדמי, ולכן היה מעניין לקרוא את הרשימה האחרונה שלו על מחירי ספרים.

כדי לסבר את האוזן למי שאיננו בקיא במצב שוק הספרים האקדמי, אני מעתיק כאן את המייל האחרון שספינטי שלח לרשימת התפוצה שלו:

New from our distribution partners:

>New from Harrassowitz:

"Historische und historischliterarische Texte: Keilschrifttexte aus Assur literarischen Inhalts III"

by Eckart Frahm

Wissenschaftliche Veroffentlichungen der Deutschen Orient-Gesellschaft – WVDOG 121 Harrassowitz Verlag, 2009. Cloth. German.

ISBN: 9783447058964

Your Price: $85.00

"Der Sin-Samas-Tempel in Assur"

by Peter Werner

Wissenschaftliche Veroffentlichungen der Deutschen Orient-Gesellschaft – WVDOG 122 Harrassowitz Verlag, 2009. Paper. German.

ISBN: 9783447059466

Your Price: $99.00

"Mittelassyrische Verwaltungsurkunden aus Assur: Texte aus den "grossen Speichern" und dem Ubru-Archiv"

by Juame Llop-Radua

Wissenschaftliche Veroffentlichungen der Deutschen Orient-Gesellschaft – WVDOG 124 Harrassowitz Verlag, 2009. Paper. German.

ISBN: 9783447060042

Your Price: $95.00

"Die Tora: Studien zum Pentateuch Gesammelte Aufsatze"

by Eckart Otto

Beihefte zur Zeitschrift fur Altorientalische und Biblische Rechtsgeschichte – BZABR 9 Harrassowitz Verlag, 2009. Cloth. German.

ISBN: 9783447059015

Your Price: $119.00

"'Nicht darfst du zu diesen Wortern etwas hinzufugen':

Die Rezeption des Deuteronomiums in der Tempelrolle: Sprache, Autoren, und Hermeneutik"

by Simone Paganini

Beihefte zur Zeitschrift fur Altorientalische und Biblische Rechtsgeschichte – BZABR 11 Harrassowitz Verlag, 2009. Cloth. German.

ISBN: 9783447059152

Your Price: $75.00

הפריט האחרון ברשימה נשמע רלוונטי באופן ישיר לדוקטורט שלי ואם היה לו מחיר סביר אני מניח שהייתי קונה בהתרגשות מיד עם קריאת המייל (חלק מהיות אקדמאי פירושו להתרגש מדברים כאלה, גם אם זה נשמע איזוטריה מוחלטת לרוב העולם). כשאני אומר "סביר" אני עוד לא נוקט עמדה ביחס לעלויות הוצאה, ערכו הממשי של הספר וכולי. אני מתכוון אך ורק למשקל שיש ל-75 דולר בהוצאות החודשיות של דוקטורנט שמתקיים ממילגה ולא ממשכורת. במצבי הנוכחי יהיה זה חסר-אחריות להוציא סכום כזה לפני שבדקתי אם הספר רלוונטי או מוצלח בעיניי, ואפילו אם הוא ממש ספר מצויין, סביר להניח שאני אעדיף לצלם מתוכו אחרי שיגיע לספרייה, ולא לקנות אותו בעצמי.

הדברים שספינטי כותב בנושא הם מרתקים, ואף הייתי שמח לקרוא עליהם בהרחבה רבה יותר. אהבתי את ההבחנה בין המו"לים האמריקאים למו"לים האירופאים, שמאופיינת בהבדלים בין תרבות הצריכה האירופאית לאמריקאית באופן כללי (אם כי מובן שבעולם עם כלכלה גלובלית וכו' וכו'). גם במייל שצוטט לעיל הספרים לא היו של אייזנבראונס עצמה, אלא של הוצאה-שותפה מאירופה.

עוד נקודה מרתקת הייתה התרומה של הטכנולוגיה לשינוי הרגלים בבית-הדפוס: בעבר, הספר הודפס בכך וכך עותקים, ונשמר במחסני ההוצאה עד שאזל. הדפסה מחודשת הייתה החלטה שהתקבלה רק במקרים מיוחדים. באחרים, היה צריך לקבל את זה שהספר אזל ואין להשיגו. כיום, אליבא דספינטי, יש הוצאות שנוטות לשמור את הספר בגירסה אלקטרונית ולהדפיס רק לפי הזמנות. שיטה זו מייקרת את עלויות ההוצאה לספר, אך מצד שני מאפשרת זמינות לספרים ישנים (עד כדי כך שבעתיד המושג "אזל" ייצא משימוש, אם אני מבין נכון), וכן מקטינה את שטח האחסון הדרוש להוצאה.

[על היחס שבין עלויות ספרים להוצאות על אחסונם והשפעת הטכנולוגיה כתבתי כבר לאחר הרצאה של אנתוני גרפטון].

לאקדמאים (ולבני-אדם בכלל) חשוב ידע, ובכלל זה הדרכים להפצתו, תיעודו, שימורו. טכנולוגיות חדשות מזמנות איתן דרכים חדשים להעביר את הידע הלאה או לשמור אותו לשימוש עצמי. סיפרתי כבר על אוספי התדפיסים של מרצים שלי (ויותר מזה: של מרצים של מרצים שלי). יש לי אוסף תדפיסים, אך הוא צנוע יותר, ואני משער שהוא יישאר צנוע ביחס למה שהיה מקובל בקרב אקדמאים לפני כמה עשורים. כאשר אני יכול בכמה לחיצות כפתור לשלוף כל מאמר שפורסם בכתב העת לספרות מקראית (JBL) מאז יצאה החוברת ב-1881, החזקת עותק פיזי בבית נראית מיותרת. אפילו אם יש לי את העותק באוסף התדפיסים שלי, אני אוכל להגיע למה שאני מחפש יותר מהר על-ידי הקלדה באינטרנט מאשר על-ידי פשפוש באוסף התדפיסים שלי (ואז חיפוש הציטוט המבוקש שגם הוא איטי יותר מן החיפוש האלקטרוני).

במשך דורות העתיקו סופרים כתבי-יד מילה-מילה את הטקסט שמולם על-מנת להעביר אותו הלאה, לדורות הבאים. אלמלא עשו זאת, לא הייתה לי עבודה עכשיו (או בניסוח מעט אופטימי יותר: הייתי צריך למצוא עבודה אחרת). כך נהגו עד המצאת הדפוס, שהתקבל בחשש-מה, ותוך התייחסות מזלזלת לצורה המכאנית והבלתי-אישית שלו, לעומת החן של כתב-היד החד-פעמי. נשמע מוכר, נכון?

הספרים האלקטרוניים, הדפוס האלקטרוני, המאגרים האלקטרוניים – מתקבלים בחשד דומה. הם ישרדו ואף יביסו את הדפוס, ככל שיוכלו להציע נגישות רחבה יותר, ממש כשם שהדפוס הביס את כתב-היד כי הוא הנגיש את הכתבים לציבור רחב יותר מזה שניתן היה להגיע אליו בכתב-היד. בה-בעת, האמצעים החדשים אינם רק מציעים משהו טוב יותר מקודמיהם לשם אותה מטרה, הם בעצמם מעצבים הרגלים ותפיסות של למידה ושל ידע.

[נ.ב. לפיתוח: עליית הויזואליה כאמצעי להעברת ידע, תיעוד ושימור; ויקיפדיה ושות']

סרגל ראשי: אודות | מקרי | משנתי | תגובות | תגיות | תולדות | תפוצה

6 מחשבות על “ספר זול, ספר יקר, ספר אלקטרוני

  1. מזל טוב.

    הבעייה עם מדיה דיגיטלית היא הזמינות. כל ספרייה יכולה לקנות ספר כזה או אחר, וגם אדם פרטי שמתעניין יכול – כך אוספים דוקטורנטים מעט ספרים, ובספריות ציבוריות אתה תוכל למצוא מעט ספרים על-גבול המדע, בייחוד בספריות מסוימות. לעומת זאת, גישה לעיתון באינטרנט קשורה בעלות גבוהה. ניתן להוריד מאמרים בודדים, בתשלום, אבל זה לא תחליף. לאחר שאסיים את הדוקטורט, כנראה אעזוב את האקדמיה – ואז לא תהיה לי גישה לכלל הספרות המדעית והאקדמית שיש לי כיום. פעם, דוקטורנטים היו אוספים הדפסות והעתקים ואף מעט ספרים; היום, כל ההעתקים הדיגיטליים נשארים במקור המקוון, והופכים ללא-נגישים כשאתה עוזב. לכך יש להוסיף מודלים של "שכירות", שבהם לא מוכרים את הספר אלא זכויות שימוש בו (זוהי המגמה העכשוויות באמאזון, למשל).

    למדיה דיגיטלית לא-חופשית יש יתרונות משלה, כמובן, אבל היא לא מאפשרת את הגישה הקלה לתכנים לציבור הרחב. מכירה באינטרנט מתמקדת במכירת זכויות קריאה, לא ספרים, מה שלא מאפשר בניית ספרייה ורוחב יריעה אמיתי לאדם הרגיל. התכנים האקדמיים עודם נעולים בפניו, רובם ככולם, ואף מוסתרים בחומה של עלויות כספיות. אין תחליף למדיה בתשלום, לרווחת הסופרים והמפיקים, אבל היא גם לא יכולה להתחרות במדיה חינמית מבחינת קלות השימוש, ולכן, הנגישות.

    אני בעד מדיה דיגיטלית, אבל בעיקר עבור מדיה חופשית. טוב עשה משרד המדע האמריקאי כשחייב פרסום חינם של כול הספרות הרפואית במימון פדרלי – צריך להגדיל לכת, ולהרחיב זאת על כל מחקר במימון ממשלתי. אני גם משתדל לפרסם אקדמית בעיתונים שמציגים את התוכן חינם, כדוגמת ה New Journal of Physics. גם הנסיון של משרד החינוך להעביר את ספרי הלימוד לספרי לימוד חינם ברשת הוא מבורך, ויש להמשיך בכך. פרוייקט בן-יהודה גם הוא מבורך, אם כי חסרה ספרייה שתכיל תרגומים של ספרות לועזית – אין מקבילה ישראלית לתוכן העשיר של פרוייקט גוטנברג [אני משתדל לתרגם מתי-מעט ספרות אתאיסטית, באתר שלי, אבל זה כמובן לא מספיק כלל]; קורא בעברית פשוט לא יכול להוריד בקלות את לוויתן, או אריסטו, או מובי דיק, ולהתחיל לקרוא.

  2. תודה. המדיה הדיגיטלית עצמה בהחלט יכולה לאפשר זמינות גדולה יותר מהדפוס. הבעייה של הנגשת המחקר לעומת בעלי האינטרסים הכלכליים שמממנים את הוצאתו אמנם טרם נפתרה, אך הבעייה היא איננה במדיה עצמה. בפוסט שקישרתי למעלה סיפרתי על ההחלטה של אונ' הרווארד שכל המרצים שלה צריכים לפרסם את המאמרים שלהם און-ליין, נגישים לכל, ועל הבעייתיות של ההחלטה. עם זאת, צעד כזה בהחלט מאפשר יותר נגישות.

  3. אריה, שלום,
    אני עוקב כבר זמן רב, אבל מרשה לעצמי לנוח, להנות בשקט ולא להגיב…

    בקריאה ראשונה קפצה לי המחשבה שיש קשר בין הצעת החוק המטופשת והאומללה לקביעת מחירי ספרים בשנה הראשונה להפצתם, כדי "להגן על האינטרסים של הסופרים", לבין מחירים גבוהים אלו שהזכרת. במחשבה שניה, אין קשר: שוק הספרים מתנהל כמו שוק. היצע, ביקוש, מבצעים, הוזלות. אין לאופן ההתנהלות הזה שום דבר עם אספנות והתרגשות אקדמאית כמו זו שאתה מתאר. כשאני רואה ספר של היסטוריה אמריקנית, אני מוכן לשלם יותר כדי לקנותו. אלא מאי – ביתי גדוש בספרות כזו, מארגזי ספרים משומשים בפינות של ספריות, ואף אחד מהספרים האלו לא הייתי מוצא בחנויות ספרים, כי לא משתלם להם להחזיק על המדף ספרים שרק אהוד אמיר מחפש.

    שנית, יותר ויותר אני מבין שהצבירה המתסכלת הזו הינה עקרה, ועדיף להתמקד בקריאה על פני הצבירה. נכון, יש קורפוס בסיסי בתחום שאתה שומר ברשותך, אבל היתר – מיותר. אבל בין ההבנה לבין הביצוע, פער עמוק מים.

    ועל כן אני מסכים עם יאיר רזק, לגבי הבעייתיות שבכך שהספריות האוניברסיטאיות אינן נגישות למי שתמו לימודיו. זו חסימת ידע שהיא אחד המכשולים הגדולים ביותר בפני חברה ליברלית, סובלנית והומניסטית. וחופשית ופתוחה, כמובן. שבה אנשים יכירו את השקר שבדת, יכירו בעוולות שהיא גורמת, ויאזרו עוז לעזבה.

    יש מקומות – ספריות ציבוריות ומוסדות ציבוריים עם אמצעים דיגיטליים לצפיה חופשית בסרטים – שאליהם יכול כל אחד להיכנס. (וגם חרדים נכנסים, ומעשירים את עולמם הרוחני הצר.) גם האוניברסיטאות צריכות להיות כאלה. נכון שיש מעין מנוי לפנסיונרים, "שומע חופשי", שמאפשר לפנסיונר, במחיר של כמה מאות שקלים, להיכנס לאוניברסיטה (לאוניברסיטה העברית בהר הצופים אי אפשר להיכנס בלי תעודת סטודנט. לפחות כך היה כשלמדתי שם.) ולהקשיב להרצאות. אולי זה קיים גם בתחום הספריה למדעי הרוח שם. איני יודע. אני מאד מקווה. גם אני מתכנן להיות פנסיונר יום אחד.

    שלישית, הספרים האלקטרוניים ישרדו את הדפוס ואף יביסוהו רק אם הטכנולוגיה תהיה זמינה. הדמוגרפיה פועלת נגד הנטיה הזו: אם האוכלוסיות הדתיות הקיצוניות ימשיכו להתרבות בישראל ובאירופה ולהרוס את תרבות המערב מבפנים, תתמעט מאד המסה האנושית שתרצה את הספרים האלקטרוניים האלה, המכילים ידע מסוג מסוים (מדע, תרבות, מוסר, אמנות, היסטוריה), ויתמעט מספר האנשים שמוכשרים לפתח את האמצעים הטכנולוגיים המתאימים ולהשתמש בהם.

  4. פינגבק: משנתי הישן « דְּבָרִים בִּבְלוֹגוֹ

  5. קודם כל תודה על המאמר הזה ובכלל על הבלוג המעניין (אפילו הקטעים הפילוסופיים:)
    מעדות אישית, לולא המהפכה הדיגיטלית ובראשה Google Books, לא היה לי היום תואר שני. עצם היכולת לקרוא ולו חלק מספר יכולה להיות קריטית, בייחוד למי שלומד עצמאית ואינו שוהה באוניברסיטה בה הספרים זמינים.
    פעם אכן היו תלויים בדפים ותדפיסים ולכן היקף המחקר היה מצומצם יותר – אם כי לא פחות מעמיק (אגב, יש מאמר של קאסוטו בו הוא מלין על כך שבשל המלחמה – מלחה"ע ה-2! – לא הגיעו אליו ספרים כלשהם…)

סגור לתגובות.