מתוך: "מלחמות צודקות ולא צודקות"

מתוך ספרו של מיכאל וולצר, "מלחמות צודקות ולא צודקות" (יצא בהוצאת עם עובד בתרגום יורם ברונובסקי. כאן מובא בתרגום שלי, על-פי המהדורה השלישית משנת 2000, הוצאת Basic Books. מספרי עמודים בסוגריים מתייחסים למהדורה זו):

התפיסה המודרניסטית של מלחמה, כפי שניתן לכנות אותה, סוכמה בעגמומיות בשיר של ראנדל ג'ארל:

Profits and deaths grow marginal:

Only the mourning and the mourned recall

The wars we lose, the wars we win;

And the world is – what it has been.

מלחמה הורגת, זו פעולתה היחידה; אפילו המטרות הכלכליות שלה אינן משתקפות בתוצאות שלה; והחיילים הנהרגים בה הם, על-פי ביטוי בן-זמננו, מבוזבזים. ג'ארל מדבר בשם אותם אנשים מבוזבזים, בשמם של רעים שכבר מתים, ושל אחרים שיודעים שייהרגו בקרוב. נקודת המבט שלהם היא בעלת משקל: יש כה רבים מהם. כאשר חיילים מתים במספרים קטנים, בקרבות שניתן לתפוס אותם, הם יכולים להעניק משמעות כלשהי למותם. קורבן וגבורה הם מושגים נתפסים. אבל הטבח של הלוחמה המודרנית מכניע את היכולת להבנה מוסרית; ציניות היא מפלטם האחרון. אך אין זה, על כל פנים, מפלטנו האחרון, או אפילו הצורה החשובה ביותר של תפיסותינו את המלחמה שג'ארל נלחם בה. למען האמת, רוב מרעיו ששרדו איתו עדיין יבקשו לאשר שהעולם הוא שונה, ולטובה, בשל נצחון בעלות הברית ותבוסת המשטר הנאצי. וגם נקודת המבט שלהם היא בעלת משקל: יש כה רבים מהם. בעידן בו הרגישות האנושית מכווננת בעדינות לכל הדקויות של הייאוש, דומה שעדיין חשוב לומר על אלו שמתו במלחמה שהם לא מתו לשווא. וכשאיננו יכולים לומר זאת, או חושבים שאיננו יכולים, אנו מערבבים את האבל שלנו בכעס. אנו תרים אחר אשמים. אנחנו עדיין מחוייבים לעולם של מוסר.

אך גם אם לעתים יש דחיפות לנצח, לא תמיד ברור מהו נצחון. על-פי התפיסה הצבאית המקובלת, המטרה היחידה במלחמה היא "השמדת עיקר כוחותיו של האוייב בשדה הקרב". קלאוסוויץ מדבר על "קריסה של האוייב". אך מלחמות רבות אינן מסתיימות ללא סוף דרמטי שכזה, וניתן להשיג מטרות מלחמתיות רבות ללא הרס וקריסה. עלינו לבקש את המטרות הלגיטימיות של המלחמה, את היעדים שניתן לכוון אליהם אל נכונה. אלו יהיו גם מגבלות המלחמה הצודקת. מרגע שהושגו, או מרגע שהן בהישג-יד פוליטי, על הלחימה להיעצר. חיילים שייהרגו מעבר לנקודה זו, ימותו ללא צורך, ולהכריח אותם להילחם ואולי אף למות הוא פשע הדומה לתוקפנות עצמה… (109 – 110).

מלחמה אינה דומה לשוד מזויין, למשל… במהלך שוד בנק, הגנב יורה במאבטח המושיט יד לאקדחו. הגנב מואשם ברצח, אפילו אם הוא יטען שהוא פעל מתוך הגנה עצמית. מכיוון שלא הייתה לו זכות לשדוד את הבנק, נשללת ממנו גם הזכות להגן על עצמו בפני שומרי הבנק. הוא אשם בהרג המאבטח באותה מידה שהוא היה אשם בהרג אזרח בלתי-חמוש –  נניח, לקוח המפקיד את כספו. שותפיו של הגנב עשויים לשבח אותו במקרה הראשון, שבמושגים שלהם היה הכרחי, ולגנות אותו במקרה השני, שהיה גחמתי ומסוכן. אך אנו לא נשפוט אותו כך, כי מושג הכורח אינו תקף לפעילות פושעת: לא היה כורח לשדוד את הבנק מלכתחילה.

ובכן, תוקפנות גם היא פעילות פושעת, אך תפיסתנו את הנוטלים בה חלק שונה ביותר: נתאר שבמהלך מלחמה חייל יורה בחייל אחר, חייל מצבאות האוייב המגן על מולדתו. במהלך קרב-אש רגיל, אין זה נקרא רצח; גם לאחר המלחמה החייל לא ייחשב כרוצח, אפילו בעיני אויביו-לשעבר. למעשה, המקרה הוא בדיוק אותו מקרה גם אם החייל השני ירה קודם. אף אחד מהם איננו פושע, ועל שניהם ניתן לומר שפעלו מתוך הגנה עצמית. אנו קוראים להם רוצחים כאשר הם פוגעים באלו שאינם שותפים לקרב, אזרחים תמימים, חיילים פצועים או שנשקם ניטל מהם. אם הם יורים באנשים המנסים להיכנע או לוקחים חלק בטבח של עיר כבושה, אנו ממהרים (או מן הראוי שנמהר) לגנות אותם. אך כל עוד הם נלחמים בהתאם לכללי המלחמה, גינוי איננו אפשרי.

הנקודה הקריטית היא שיש למלחמה כללים, בעוד שאין כללים לשוד (או לאונס ולרצח). (127 – 128)

עד כאן וולצר. חומר רקע לפוסט שעוד יבוא לגבי הלחימה בעזה. מעניין להרהר (ואין צורך להשיב עליהן כאן, דיונים בנושא נערכו לאין ספור) – מי התוקפן במקרה דנן, מי פוגע באוכלוסייה אזרחית, האם החוקים משתנים כאשר התוקפן פוגע באוכלוסייה אזרחית? ועוד שאלה חשובה, שממעטים להרהר בה – מתי מותר לעבור על החוק, וכיצד עוברים על החוק (כלומר: מה הם הכללים לעבירה על החוק)?

 

2 מחשבות על “מתוך: "מלחמות צודקות ולא צודקות"

  1. פינגבק: משנתי הישן « דְּבָרִים בִּבְלוֹגוֹ

  2. פינגבק: שוב על היחס בין טרור לפשיעה, ועוד הערה בסוף על מדינה מפורזת « דְּבָרִים בִּבְלוֹגוֹ

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s