חרדים בחו"ל

התפרעות החרדים בטיסת אל על בגלל הקרנה כלשהי, החרם על שפע שוק בגלל AM-PM, האיום לפרק את הקואליציה בגלל פסק-דין על חוק החמץ, הם כולם ביטויים של אותו דבר, שכבר עייפתי מלומר אותו. אבל בכל-זאת, אולי מישהו לא קרא.

המדינה היהודית, בפירושה כמדינה של הדת היהודית, אינה מיטיבה עם הדת היהודית. תופעות מכוערות של כפייה, אלימות וחוסר-סובלנות צומחות באין-מפריע. מנגד, תופעות של סובלנות מדומה, של הבנה לרגשותיהם ונסיונות פיוס מצד החילונים משיגים את ההיפך הגמור. הנה כמה עובדות לגבי יהודים חרדים החיים בחוץ-לארץ שקל מאוד לשכוח במציאות הישראלית. מן הסתם, הנאמר איננו תקף לגבי כל החרדים בחו"ל, יש יוצאי דופן, יש מרכזי קניות שכשרים כולם, יש ריכוזי מגורים חרדיים וכן הלאה. אבל באיזורים פחות חרדיים, אלה שמעוניינים לשמר אורח-חיים חרדי עושים זאת כך:

– הם הולכים לבית-כנסת ברחוב סואן ועומדים ברמזור אדום על-מנת שלא להידרס.

– גם ביום כיפור, הרחוב הסואן אינו פוגם בחרדת הקודש בה הם הולכים לבית-הכנסת.

– ביום שלפני יום כיפור הם יהיו בעבודה, וביום שאחרי יום כיפור הם יהיו בעבודה וייאלצו לעבוד קשה כפליים להוכיח את עצמם. כן, חרדים בחוץ-לארץ עובדים.

– הם קונים בשר במחלקה כשרה של סופרמרקט שאיננו כשר.

– למקרה שהסעיף הקודם לא הובן: חרדים בחוץ-לארץ קונים בשר כשר בחנות שמוכרת חזיר ופירות-ים בלי לחשוב פעמיים.

– לא זו בלבד שהם יקנו בשר בחנות שמוכרת חזיר, ודאי שהם יקנו בחנות שפתוחה בשבת, שאם לא כן, הם לא יוכלו לקנות דבר.

– יש חרדים שנוסעים בחברות תעופה אחרות מאל-על. אם בגלל המחיר, אם בגלל שהשירות הוא טוב יותר, ואם בגלל שהם אנטי-ציונים. שנים שחרדים נוסעים בחברות תעופה לא יהודיות. חברות תעופה שפועלות בשבת, חברות שמגישות מנות לא כשרות לאנשים שיושבים מימינם ומשמאלם, וחברות תעופה שמקרינות סרטים לא צנועים. לעולם לא תשמעו על חרדי שהתפרע בבריטיש איירוויז או בסוויס. רק באל-על.

כך שהמאבק איננו על אורח החיים החרדי. זה איננו נתון לאיום. המאבק, כל המאבקים שנמצאים בכותרות בימים אלה, הם על אורח החיים החילוני. על זכותם של יהודים להיות חילונים. אילו היה בנמצא ציבור חילוני רחב דיו שעומד על דעתו ועל בחירתו להיות חילוני, יכול היה ציבור זה להעניק גב פוליטי שיאפשר הפרדה של דת ומדינה, וסימון כללים ברורים לגבי המותר והאסור במרחב הציבורי הישראלי. הבעייה איננה החשש הפוליטי מתגובת החרדים, אלא חוסר ההכרעה של הציבור החילוני, שרובו המכריע הוא חילוני מתוך עצלות ולא מתוך הכרה אמונית.

[חלק ב' – כאן]