אגב,

דַּוְקָא הַבֹּקֶר אֲנִי כּוֹעֵס פָּחוֹת עַל בַּר-קַמְצָא

וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב רָחוֹק מִיְּרוּשָׁלַיִם

בְּחֶבְרַת בְּדֵלִים, שָׁם אַחַת בְּמִקְרֶה שְׁאֲלַתְנִי

אִם אֲנִי מִיִּשְׂרָאֵל, וְשֵׁם הַמּוֹלֶדֶת הַמֻּזְכָּר חֻלִּין

מַצְמִית לַכִּסֵּא כְּמִכְוַת-בָּשָׁר.

-                    
אַךְ אֵינֶנִּי נִשְׁאָר בְּכִסְאִי,

כִּי חִיּוּךְ סוֹבֵב בְּכַחַשׁ, כְּמוֹ טַחֲנַת-רוּחַ,

מוֹרֶה לִי אֶת דֶּלֶת הַיְּצִיאָה

– וְלֹא מִחוּ בּוֹ –

עַל עִנְיָן פָּעוּט בְּיוֹתֵר

מִלָּה אַחַת, הֲבָרָה,

שְׁתֵּי אוֹתִּיוֹת.

-                       

(מתוך "מלון אורחים – מבחר שירי גלות מאת אריה עמיחי", פרוייקט בהכנה, הוצאה עצמית)