תגובות לרשומה: "דְּבָרִים בִּבְלוֹגוֹ"

תגובה לרשומה: "מהרהורי ליבו של מרקוס אורליוס" מאת "אריה"

אריה — Sun, 06 Dec 2009 02:54:41 +0000

הסדרה, כסדרה: - מקצת חידושי הלכות מלחמה - דעות הרבה יש לכל אחד ואחד - מתוך: "מלחמות צודקות ולא צודקות" - על עזה ועל אוכלוסייה אזרחית - מצב החירום כדפוס ממשל - מהרהורי ליבו של מרקוס אורליוס

תגובה לרשומה: "על דמיון בין קיצוני הדתות" מאת "אריה"

אריה — Mon, 30 Nov 2009 07:33:58 +0000

מצאתי: http://amihay.wordpress.com/2008/05/21/442024/ (את חטאי אני מזכיר היום)

תגובה לרשומה: "על כפל מערכות המשפט בישראל" מאת "אריה"

אריה — Thu, 19 Nov 2009 15:47:22 +0000

סליחה על יומיים שלא הייתי כאן.

א' – בהחלט.

ב' – אני תוהה איך המדינה בחרה להציג את ההתנחלויות אם כך, וגם אם יש מקרים בהם המדינה טוענת שזה א', ובג"ץ לא מקבל את עמדתה וטוען שזה ב'. ההבדלים בין הגדר להתנחלויות הם לא כאלה מהותיים – וגם כשאתה מנסה לנסח את זה אתה נקלע לבעייה – כך שהתהייה לגבי העמדה של בג"ץ היא מעניינת, לכל הפחות. אני מניח שגם שיקולי כוח לגבי סמכותו של בג"ץ פועלים כאן (אם יטען שכל הנושא הוא פוליטי, ולא משפטי, יסנדל את עצמו בפני טיעונים עתידיים; אם יטען שכל הגדר/ההתנחליות בלתי-חוקיות, יהפוך עצמו ללא-רלוונטי).

תגובה לרשומה: "על כפל מערכות המשפט בישראל" מאת "יאיר poes"

יאיר poes — Wed, 18 Nov 2009 22:02:12 +0000

ועוד דבר. נדמה לי שהסיבה שבגץ דן בגדר בניגוד להתנחלויות משום שראשית, הופקעה (נתפסה) קרקע פרטית לטובתה – בניגוד להתנחלויות (לפחות רשמית, ההתנחלויות בנויות על קרקע ששיכת ליהודים או ברוב המכריע על "אדמת מדינה"), ושנית הגדר משפיעה באופן מובהק על הסדרי החיים של התושבים (שוב, גם ההתנחלויות, אבל בגץ מתעלם מזה). המדינה בחרה להציג את הגדר כחלק מדיני המלחמה, והדיון המשפטי מתנהל במסגרת הזאת.

תגובה לרשומה: "על כפל מערכות המשפט בישראל" מאת "יאיר poes"

יאיר poes — Tue, 17 Nov 2009 22:53:43 +0000

האזכור שלך של הפער בין המערכת הביצועית למצב החוקי חשוב ונכון. המצב בשטח משתנה מאד גם בלי לשנות חוקים. שינוי החוק הוא קצה הקרחון, והוא מבצבץ בדרך כלל בסוף התהליך ולא בתחילתו. הזעזוע מהחוקים של ליברמן וחבריו מחפה על סחף הרבה יותר מהותי בתפיסת הדמוקרטיה, בתפיסת השוויון בפני החוק, נכונות להשלים עם פעילות ביקורתית, סחף שמתרחש ללא חקיקה בכנסת.

תגובה לרשומה: "על כפל מערכות המשפט בישראל" מאת "אריה"

אריה — Mon, 16 Nov 2009 12:37:29 +0000

אכן, וכאמור הדברים האלה נוסחו עבור בית המשפט, ולכן הניסוח זהיר עוד יותר. העולם כולו מקבל את ההבחנה בין לאומיות וגזענות, אם כי ספק אם אפשר לנסח אידיאולוגיה לאומית שחפה מגזענות.

ההבחנה בין המשטר הצבאי למתנחלים – השאלה היא מי שולט במי: הצבא, כזרוע של ממשלת ישראל, או המתנחלים, כגוף משיחי אידיאולוגי שאיננו מייצג את רוב העם.

תגובה לרשומה: "על כפל מערכות המשפט בישראל" מאת "yaara"

yaara — Mon, 16 Nov 2009 10:14:54 +0000

"ההבדל המהותי ביותר נעוץ בעובדה שלמשטר הצבאי הישראלי בשטחים הכבושים לא מתלווה אידיאולוגיה גזענית רשמית"

הייתי מדגישה את המילה האחרונה. אין אידיאולוגיה גזעית רשמית (ספרד הוא אדם שמטיב להתנסח ויודע להשתמש במילים). זה ניסוח זהיר מאוד מאוד. מפני שאפשר לתהות האם אין בישראל אידיאולוגיה גזעית, אולי לא רשמית לגמרי, אלגנטית, הייתי אומרת חצי רשמית. תראה למשל את הדברים שאמר הרב הצבאי הראשי, תא"ל רונצקי, על הלוחמים בעופרת היצוקה. תראה: "במלחמות ישראל הלוחמים הם אנשים יראי שמים" (נאמר בהרצאה עם תלמידי ישיבת הסדר בקרני שומרון בתחילת החודש. קרני שומרון, דרך אגב, מצויה בגדה, לא רחוק מעזון). ישראלים צריכים להודות, וזו הודאה שדורשת אומץ רב, אין דבר כזה מדינה יהודית ודמוקרטית ללא אפרטהייד. ניסוח זהיר פחות היה מצביע על בעיות גם בתוך הקו הירוק, בהקשר של ישראלים מוסלמים.

ההבחנה בין צורכי המשטר הצבאי לצורכי המתנחלים איננה ברורה לי. "המטרה האמיתית היא החזקה בשטחים מסיבות אסטרטגיות ושימור המצב הזה".

תודה על ההערה בסיפא.

תגובה לרשומה: "על כפל מערכות המשפט בישראל" מאת "אריה"

אריה — Sun, 15 Nov 2009 17:18:39 +0000

תודה לך.

1. אני בעצמי מתלבט אם מדובר בשינוי עמדות אצלי. אני עדיין חושב שהמונח לא מתאים לישראל. דברים שלא הייתי מודע אליהם (או שהייתי ושכחתי, בעייה בפני עצמה) לגבי הגדה, הם באופן חד משמעי חוקי אפרטהייד. עכשיו, לפני שעיבדתי אותם ולא חשבתי על זה כעל אפרטהייד, עדיין חשבתי על זה כעל כיבוש, עם שלילת חופש התנועה, חופש דיבור, התאגדות והרבה עוולות אחרות. האם עצם המונח אפרטהייד ביחס לכיבוש משנה משהו מהותי? בזה אני לא בטוח. אני מקווה שאין מדובר סתם בקושי שלי להודות בשינוי עמדות / בטעות, אבל עוד אחשוב על זה.

2. המטרה האמיתית היא החזקה בשטחים מסיבות אסטרטגיות ושימור המצב הזה. מערכת המשפט הקלוקלת נועדה לשמור על המתנחלים. הם שם מסיבותיהם, אבל הסיבה שהמדינה מאפשרת ומעודדת את זה היא לא בגלל כוחם (כפי שרבים טוענים). לכן, אני מדגיש את הסיבה והמסובב כפי שאני רואה אותם: כשהמדינה הולכת לבג"ץ ואומרת שהיא צריכה לשנות את תוואי הגדר כדי להגן על תושבי קדומים או אריאל, מדובר בתירוץ (היא יכלה, ולמעשה הייתה אמורה, לפנות את קדומים או אריאל).
החזון שלי לגבי העתיד, בעיקר בחששות האגמבניים שלי, הוא חדש יחסית, ואני לא אוהב נבואות זעם יותר מדי, ולכן אין לי משהו מפורט לגבי זה. נראה לי שאת מה שיש לי להגיד כבר הבנת: הרצון לשמר דמוגרפיה יהודית ועליונות יהודית, יצטרך לבוא על חשבון הדמוקרטיה. אלה שמשלים את עצמם שאפשר לעשות ג'רימנדרינג ולהיפטר מהאיום הדמוגרפי של הפלסטינים, אינם מביאים בחשבון את "ערביי ישראל" ו"העובדים הזרים" בעוד עשרים שנה (ונניח שעשרים שנה מעכשיו זה אחרי יישום פתרון שתי המדינות). למשהו מוחשי יותר אני לא יכול להתחייב, אבל אלה הסכנות הרובצות לפתחה של הדמוקרטיה הישראלית.

תגובה לרשומה: "על כפל מערכות המשפט בישראל" מאת "תום ארז"

תום ארז — Sun, 15 Nov 2009 16:33:50 +0000

ניתוח אמיץ ומפוכח. תודה (כרגיל).
מספר דברים:
1) עד היום התנגדת לשימוש שיאיר עשה במונח "אפרטהייד". האם אתה שוקל מחדש את עמדתך?
2) לצערי לא ירדתי לסוף דעתך בפסקאות האחרונות. ההתנחלויות הן תירוץ בלבד, כשהמטרה האמיתית היא קיום מערכת משפטית קלוקלת? האם תוכל להרחיב (או לצרף לינק) לגבי החזון שלך לעתיד המדינה היהודית, אחרי שתושלם ההפרדה מה"מדינה" הפלסטינית, ובפרט אותו "מצב חירום" שאתה מזכיר?

תגובה לרשומה: "על כפל מערכות המשפט בישראל" מאת "אריה"

אריה — Sun, 15 Nov 2009 14:16:24 +0000

תודה (ועוד תודה על ההפנייה לסרט – אני לא מכיר).

המשפט שציטטת הוא של ספרד, לא שלי, אבל אכן ציטטתי אותו כי אני מסכים עם הדברים. כדי לא להוציא אותו מהקשרו, אני קודם אעיר כמה הערות לגביו, ואז אומר את עמדתי ביחס לשאלה שלך:

הקטע שממנו ציינתי מבוסס על טיעון משפטי שספרד הכין יחד עם אביגדור פלדמן ונטלי רוזן. במילים אחרות, הקהל שלהם הוא לב הממסד הישראלי, שעבורו הם מנסים לאזן ולעדן את הטיעון שלהם, בתקווה שיהיה משהו שבית-המשפט יוכל לבלוע.

בפיסקה אחרת באותם עמודים (שלא ציטטתי קודם), כתוב: "מקורו של משטר ההיתרים הישראלי המוחל על מרחב התפר אינו בהכרח שנאה גזענית וגזענות לשמה (אף כי יש גם הרבה גזענות ואדנותיות במשטר הכיבוש שלנו בשטחים), ובכך הוא שונה באופן מהותי ממשטר חוקי המעבר בדרום אפריקה." (עמ' 195).

ממה שנכתב בסוגריים אפשר להבין שספרד אכן לא מכחיש קיומה של גזענות בכיבוש הישראלי.

עד כאן לגבי ספרד. לגבי עצמי, את שואלת אם אני בטוח שהטענות הגזעניות היו טענות פורמליות בדרא"פ. מה שהופך אידיאולוגיה גזענית לרשמית הוא עיגונה בחוק. הסיבות שאומרים לשוטר זה או אחר (או שהוא טוען שאמרו לו), אינן חשובות כמו עצם העובדה שיש חוק שאומר במפורש שלגזע מסויים אסור מה שמותר לגזע אחר ולהיפך:

http://en.wikipedia.org/wiki/Apartheid_legislation_in_South_Africa
http://en.wikipedia.org/wiki/Nuremberg_laws

אין בישראל חוק האוסר על ערבים / פלסטינים באשר הם להינשא ליהודים, להיכנס למקומות מסויימים, להצביע בבחירות וכו'. גם לא יהיה חוק כזה בעתיד הנראה לעין. בגדה, לעומת זאת, יש מקומות שהתנועה בהם היא לישראלים בלבד, והשלט מבהיר שמדובר בישראלי או במי שרשאי לעלות לפי חוק השבות. זו גזענות לשמה המעוגנת בחוק.
http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P170206/a.0.1702.2.1.9.jpg